מי הם ארבעת הבנים?

ה"מגיד" בא להוכיח כי המצווה לספר ביציאת מצרים, אשר כל המרבה לספר בה הרי זה משובח, היא מצווה מן התורה, וכי התורה מדברת כנגד ארבעה בנים, שיש מהם השואלים ויש האומר, וכן יש שאינו יודע לשאול והם מקבלים תשובה לפי שאלתם, התייחסותם ובהתאם ליכולת הבנתם.

המקור לנוסח ההגדה הוא מדרש הלכה מתוך מכילתא דרבי ישמעאל (פרשת בא, פרשה יח), המבוסס על ארבעה קטעים מהתורה המתארים דו-שיח בין אב ובנו. הטבלה שלפנינו משווה בין מדרש התנאים לבין הפסוקים מהתורה שעליהם הוא מתבסס.

מכילתא פרשת בא פרשה יח
"מה העדות החקים והמשפטים" –
נמצאת אומר, ארבעה בנים הם:
אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם,
ואחד שאינו יודע לשאול.

דברים ו, כ:
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:
פסוק כא:
וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: …
חכם מה הוא אומר: "מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם"? (דברים ו, כ), אף אתה פתח לו בהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

שמות יב, כו-כז:
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל ...
רשע מה הוא אומר: "מה העבודה הזאת לכם?" (שמות יב, כו), לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג, ח) – לי ולא לך; אילו היית שם, לא היית נגאל.

שמות יג, יד:
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
תם מה הוא אומר: "מה זאת?" (שמות יג, יד), ואמרת אליו: "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".

שמות יג, ח:
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו, שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג, ח).

בוודאי שמתם לב לכך שהתורה כלל איננה מזכירה את אותם ארבעה בנים בתואריהם
ובאפיוניהם (חכם, רשע, וכו').

שאלה
לפי מה מזהה המדרש את ארבעת הבנים מהפסוקים בתורה?

 

לשאלה זו חדה נחמה את חידת החיד"א החכם מזכיר את ה', מה שאין כן הרשע. ואמרו דרך צחות: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך" (קהלת ב, יג), שנאמר (בראשית א, ה): "ויקרא אלהים לאור יום, ולחושך קרא ----- לילה".